כמה כלור לשים בבריכה ביתית – מדריך למדידה ואיזון נכון של ריכוז כלור

מה תפקיד הכלור בבריכה והאם ניתן להשתמש בו גם במערכות כמו ג'קוזי מתנפח?

תפקיד הכלור הוא להרוג את האורגניזמים שעלולים להתפתח ולהתרבות במים: חיידקים מזיקים, אצות וכדומה. כלור, בצורתו כגז כלור בריכוז גבוה הוא גז רעיל, גם לבני אדם. על מנת להשתמש בו בביטחון בבריכות ריכוז כלור בבריכה חייב להיות מדויק. ריכוז הכלור הרצוי נמדד ביחידות של PPM – Parts Per Million ונע בין 1-3 PPM, ריכוז גבוה מ 5 PPM מסוכן גם לבני אדם, ריכוז נמוך מ-1 PPM גם הוא מסוכן אולם בדרך אחרת: טמפרטורת המים, המגע עם העור של בני האדם – כל אלו מעודדים התפתחות מושבות חיידקים ונגיפים מזהמים. ריכוז כלור נמוך מ- 1 PPM אינו מספיק על מנת להרוג את האורגניזמים המתרבים במים ויביא לזיהום שעלול גם הוא להיות מסוכן לבריאות.

גז כלור בצורתו הטהורה מסוכן, לכן נהוג להשתמש בתרכובות המכילות כלור אשר מאפשרות להכניס כלור למי בריכות בצורה בטוחה. החומר המוסף לבריכות הוא אבקת נתרן היפו-כלורי (NaClO) או סידן היפו-כלורי (CaClO)2))  שמתמוסס במים ומתפרק לחומצה היפו-כלורית (HClO). כיוון שחומצה היפו-כלורית אינה בעלת מטען שלילי, היא מסוגלת לחדור בקלות דרך קרום התא של חיידקים ולהרוס את המטען הגנטי שבתוך התאים. 

אפקט חומרים אלו רגיש לקרינת השמש. החומר המצוי בטבליות כלור כולל חומר נוסף, חומצה ציאנרית, המהווה מעין "מגן קרינה" ולכן מתאימה גם לבריכות שחיה חיצוניות וגם לבריכות פנימיות. כלור לבריכות המגיע בצורת נוזל וללא אותו "מגן קרינה" יתאים יותר לשימוש בבריכה פנימית בלבד.

כאשר מדובר בג'קוזי מתנפח, עדיף להשתמש בחומר חיטוי אחר הנקרא אלו ברום כיוון שמעל טמפרטורת מים של 35 מעלות עלולים להרגיש את תופעות הלוואי של הכלור: גירוי בעיניים, בגרון, במערכת הנשימה.

אופן מדידת ריכוז כלור בבריכה

עם הזמן, הכלור שהוסף לבריכה מתנדף.  קצב ואחוז הכלור הקיים במי הבריכה משתנה ורגיש לגורמים שונים: רמת חומציות (PH) המים, טמפרטורת המים, מספר המתרחצים, טמפרטורה חיצונית, כיסוי הבריכה ועוד. על מנת לשמור את מי הבריכה נקיים וצלולים חובה להגיע למינון מדויק של כלור במים. מורכבות הנושא מחייבת בדיקה של רמת הכלור במים לעתים תכופות. ישנן מספר דרכים למדידת ריכוז כלור בבריכה. הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות מקלונים – סטיקים. על כל סטיק ישנם פסי מדידה המודדים  גם את רמת הכלור בבריכה וגם את חומציות מי הבריכה. את הסטיק טובלים במים בעומק של אמצע הבריכה ואחרי כ 10-16 שניות מוציאים ומנערים. ניתן לדעת מה ריכוז הכלור בבריכה ומה רמת חומציות מי הבריכה על ידי השוואה עם סקאלת צבעים שנמצאת על קופסת הסטיקים.

דרך נוספת למדידת רמת הכלור בבריכה היא על ידי שימוש בטיפות או טבליות ריאגנטים. כאן, יש לאסוף מים במבחנות ייעודיות ממרכז הבריכה – ניתן לעשות זאת על ידי הכנסת המבחנות או המתקן הפוכים ופתוחים עם הפתח כלפי מטה והיפוך המתקן בעומק הבריכה כך שמילוי המים יעשה בעומק זה. לאחר מילוי המבחנות יש לטפטף לכל אחת משתי המבחנות ריאגנט מתאים, או להכניס טבלית ריאגנט מתאימה, ללא מגע עם הידיים – DPD למדידת ריכוז הכלור ופנול רד למדידת רמת החומציות. לאחר סגירת המתקן או המבחנות, מנערים אותן למשך מספר שניות ומשווים את הצבע במבחנה לסקאלה על המתקן.

כיצד מאזנים את הכלור והחומציות בבריכה? 

הערכים המתקבלים צריכים להיות בטווח הרצוי לשני המדדים. ריכוז כלור רצוי הוא בין 1-3 PPM ורמת החומציות הרצויה היא בין 7.2 - 7.6 כאשר הרמה האידיאלית היא 7.2. במידה שיש עודף כלור בבריכה, כמות הגדולה מ-3 PPM, יש לסגור את המתקנים המזרימים כלור לבריכה או להוציא את הכלורינטור הצץ ולחכות להתנדפות עודפי הכלור. במידה שאין מספיק כלור – פחות מ- 1 PPM יש להוסיף טבלית כלור לכלורינטור. במידה שרמת החומציות גבוהה יש להשתמש ב PH מינוס או חומצת מלח, במידה שרמת החומציות נמוכה מהטווח הרצוי יש להשתמש ב PH פלוס או סודיום. חשוב להפריד בין הטיפולים השונים – לבצע קודם את הוספת הכלור ורק אחר כך לאזן את רמת החומציות בבריכה כיוון ששילוב הכימיקלים יחד עלול ליצור תרכובת המשחררת גז כלור ברמת רעילה.  

קיימות שיטות נוספות, אוטומטיות, למדידת ריכוז כלור בבריכה. שיטות אלו משתמשות בכלורינטור אוטומטי הכולל חיישנים המנתרים באופן רציף את ריכוזי הכלור ורמת החומציות במי הבריכה. 

סימנים לכך שצריך להוסיף כלור לחיטוי בריכה ביתית

• מים ירוקים – כאשר מי הבריכה הם ירוקים קיימות אצות בבריכה אשר מקנות את הצבע הירוק. במקרה זה יש לבצע טיפול בכלור ברמה מרוכזת על מנת להרוג את האצות, לחכות להתנדפות עודפי הכלור מהמים ולבצע שאיבה וסינון של מי הבריכה. רצוי לבצע בדיקת רמת הכלור וחומציות מי הבריכה לפני שניתן לחזור ולהשתמש בבריכה. רצוי, בנוסף, להשתמש בחומר המונע התפתחות אצות באופן שוטף לפני הופעת הירוקת.

• הופעת חרקים ותולעים במי הבריכה – כלור מונע התפתחות אורגניזמים בבריכה, כולל חרקים ותולעים. כאשר אלו מופיעים, ייתכן וקיים מחסור בכלור או שקיים לכלוך על דפנות או קרקעית הבריכה.

כמה כלור לשים בבריכה הביתית?

על מנת לדעת כמה כלור יש להוסיף למי הבריכה יש לדעת כמה מים יש בבריכה – או מה נפח הבריכה. נפח בריכה ביתית נמדד באורך X גובה X רוחב הבריכה. קוב מים הוא אלף ליטר מים, או כמות המים שנכנסת במטר מעוקב. אם נפח הבריכה הוא עד 5 מטר מעוקב, נכנסים בה עד 5 קוב מים. לדוגמה, בריכה בעומק מטר, אורך 2 מטר ורוחב של מטר וחצי, נכנסים בה 3 קוב מים: 2 X 1.5 X 1 = 3.

חישוב כמות המים בבריכה עגולה (סימטרית) נעשה על ידי הנוסחה הבאה: רדיוס הבריכה בריבוע, כפול עומק הבריכה כפול פיי. לדוגמה, בריכה בקוטר של 4 מטר (רדיוס = 2) ועומק של מטר, נפחה יהיה: 22 X 1 X 3.14 = 12.56 קוב.

כאשר משתמשים בטבליות כלור לחיטוי מי הבריכה, יש לשים טבלייה אחת לכל 5 קוב מים. בריכות בנות עד 5 קוב – טבליה אחת, בריכות של 10 קוב – 2 טבליות וכן הלאה.

אם משתמשים בכלור נוזלי, למשל על מנת לפתור בעיית ירוקת במים, יש להגיע לרמת כלור של 10 PPM באמצעות שימוש בכלור נוזלי. מוסיפים ליטר כלור נוזלי לכל קוב מים ונותנים לכלור לעבוד. אין להיכנס לבריכה לפני שרמת הכלור יורדת מתחת ל 4 PPM ורצוי 3 PPM. לאחר התנדפות עודפי הכלור יש לבצע איזון מלחים. 

בחורף, הטמפרטורה יורדת והכלור מתנדף פחות, הדבר נכון גם כאשר הבריכה מכוסה. יש להמשיך ולבדוק כל שבוע לערך את רמת הכלור ולוודא שהיא נשארת בטווח הרצוי אך ניתן להוריד את כמות זמן הפעלת משאבת הבריכה לסינון של 10-12 שעות ליום בכמות של 4-6 שעות ביום.

כל כמה זמן שמים כלור בבריכה?

ישנם משתנים רבים אשר משפיעים על כמות הכלור בבריכה לכן רצוי להחליט על הוספת כלור על פי תוצאות בדיקת רמת ריכוז הכלור במי הבריכה. את הבדיקה יש לבצע אחת לשבוע בערך, ולהחליט על מתן תוספת כלור בהתאם לתוצאות הטיפול. בשימוש בכלורינטור, בין אם מדובר בכלורינטור צף, או כזה המחובר לצנרת המים היוצאים, יש להחליף טבלית כלור אחד לשבוע.

תפקיד והוראות שימוש בכלורינטור צף

על מנת שהכלור יפעל ביעילות בכל שטח הבריכה יש לדאוג לפיזורו בבריכה. השיטה הפשוטה ביותר היא באמצעות מצוף אשר נקרא כלורינטור צף. את טבליות הכלור שמים בתוך המצוף וסוגרים את המכסה. בתחתית המצוף ישנם פתחים אותם ניתן לכוון כך שיווסתו את מידת הכלור המוזרמת למי הבריכה. שמים את המצוף במים ונותנים לו לעשות את העבודה. לפני כניסת מתרחצים לבריכה יש להוציא את הכלורינטור מהבריכה.

כלורינטור מורכב יותר ניתן להרכיב ליד מסנן המים ליד קו המים החוזרים. כלורינטור כזה לרב כולל גם חיישנים ויודע לאזן ולווסת את רמת הכלור המשתחררת למים באופן אוטומטי. אם מדובר בבריכה ביתית גדולה יחסית, ניתן להשתמש ביותר מכלורינטור אחד.

כיצד לזהות ולטפל בעודף כלור בבריכה?

עודף כלור עלול לגרום לבעיות בריאותיות גם בבני האדם: גירוי של העיניים, הגרון ומערכות הנשימה וכן ריח חזק ולא נעים. על מנת למנוע מצב זה יש לבדוק את מי הבריכה באופן שוטף ולטפל במקרים בהם ריכוז הכלור בבריכת אינטקס גבוה מ-3 PPM. הדרך לטפל במקרים אלו היא לסגור את וסת הכלור בכלורינטור ולהוסיף מים טריים או לחכות עד להתנדפות עודפי הכלור במשך מספר ימים. בזמן שקיים עודף בכלור בבריכה, בפרט אם עודף הכלור עולה על 5 PPM, יש להימנע מרחצה בבריכה. על מנת לזרז את התנדפות הכלור יש להימנע מכיסוי הבריכה בזמן זה. 

*המובא במאמר הוא בגדר המלצה, זה לא מהווה תחליף ליועץ מקצועי. בכל שאלה שהיא מוזמנים ליצור איתנו קשר למידע נוסף.